פרשת ויקהל: תרפיה באומנויות המשכן

בפרשה שלנו הכל מתחיל באמת. ביום שאחרי החתונה בסיני, שגרת חיי הנישואין עם הקב"ה יוצאת לדרך. סביב החתונה הזאת התרחשו דרמות גדולות – עם ישראל חטא בעגל, ומשה שבר את הלוחות… אך ברחמי ה' קבלו ישראל לוחות שניים, והנישואין נכנסים לתוקף.

משה רבנו, הרועה הנאמן, ממשיך ללוות את ישראל, להדריך אותם כיצד יוכלו לטפח את הקשר עם הקב"ה, ולגלות את האורות של סיני גם בתוך רצף החיים. מצבם הנוכחי של ישראל אינו בשיא. אמנם חטא העגל היה ועבר, אולם הוא הותיר את חותמו על נפשות ישראל.

האר"י הקדוש מפרש ש"ויקהל משה את כל עדת ישראל" מרמז לכך שנתקהלו אצל משה כל העדיים של ישראל – הכתרים שקבלו בסיני ונטלו מהם בשל חטא העגל. כעת, משה מבקש לתת לישראל עצה טובה כיצד יוכלו לקבל את הכתרים מחדש, וכך להשיב את האור לחייהם.

במשבר סביב חטא העגל, איבדו ישראל את כוחם. האמונה התמימה והשמחה הפשוטה בה' יתברך פינו את מקומן לאכזבה ומרמור. העם עוד היו קטני אמונה, ולא יכלו להכיל את הפער בין התוכניות שלהם ובין המציאות, ואל חלל אי-הוודאות הזה נכנס העגל. עם ישראל התפשט החוצה אל פתרון כזב, בניסיון למצוא עוגן של בטחון. הניצוצות הקדושים של נשמות ישראל התפזרו אל כל עבר ונשבו בידי הקליפות. מעתה, יצטרכו ישראל לפדות את נפשם בעבודה יומיומית.

המילה "ויקהל" מספרת לנו על כינוס מחודש המתקיים לאחר הפיזור הגדול. משה רבינו אוסף את העם השבור ובא להורות להם כיצד להשיב את כל כוחות נפשם האבודים.

השבת והמשכן

השבת והמשכן הם המפתחות לריפוי נפשותיהן של ישראל. לכל אחת מהמתנות הללו יש כוח בפני עצמה, והשילוב ביניהן מעניק את האיזון המושלם לחיים שמחים ומאירים. המכנה המשותף לשתיהן הוא שבכוחן להחזיר את האורות של סיני אל שגרת החיים.

השבת מביאה לעולם עונג ומנוחה. אנחנו שובתים ומתבטלים אל ההויה האלוקית. דרך הארת השבת אנו נזכרים שזהו עולמו של הקב"ה שכולו טוב – ושהכל שלו. השבת מחברת אותנו עם הקדושה, ועם התכלית האמיתית של העולם הזה שהיא הקשר עם הקב"ה.

השבת היא לא רק יום בשבוע. היא סוג של תודעה. גם בימות השבוע אנו מוזמנים להתנהל מתוך תודעה של שבת. תודעה כזאת מבקשת לייחד כל פעולה לשם שמים ולדבוק בעשיה מתוך רצון מבורר וטהור. אמונה תמימה מאירה בנפש אור של שבת ומעניקה לה מנוחה ושמחה, בידיעה שהקב"ה מנהל את העולם ושאנחנו רק בבחינת מסייעים שאין בהם ממש. באופן כזה מתקיים הפסוק "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" – המלאכה תיעשה מאליה ברכוּת ובזרימה.

המשכן הוא בית לה', מקום בו שורה השכינה ומתגלה האלוקות בתחתונים. במשכן מתגלה האלוקות דווקא מתוך ריבוי במלאכות. שם האדם פועל ללא הרף, ודווקא אמנותו היא המחזקת את אמונתו. בניגוד לשבת, במשכן דוקא העשיה והדיוק בפרטים הם המאפשרים את הארת השכינה.

בניית המשכן היתה מעין מסע החלמה לנפשות ישראל מכיוון שהביאה גם לבנייתם האישית. כל משאבי הנפש נאספו מחדש וכוונו למלאכת הקודש. ההתמקדות בהפקת רצון ה' הפיחה רוח רעננה של יצירתיות ואפשרה לכוחות הגנוזים בהם להתגלות.

תודעה של בניה ויעדים לפיתוח המציאות כמשכן לה' מגייסת את האישיות ומכנסת אותה פנימה למקום בעל תוכן, משמעות וענין. במיוחד בזמנים של משברים, כשיש הרגשה ש"האיש משה בושש לבוא" והדברים לא מסתדרים לפי הזמנים שצפינו, זה הזמן לעסוק ב'מלאכת המשכן' ולהתמקד בעשיה חיובית.

משה רבינו כורך את השבת והמשכן כיון שהן בונות נפש המחוברת אל בוראה מתוך ביטול ושמחה, ויחד עם זאת נפש פעילה השותפה במעשה בראשית.

הלב הנדיב

לתרפיה המושלמת לנפש יש שם נוסף: נדיבות הלב. "כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'": נדיבות הלב היא נקודת הרצון והבחירה החופשית המאירה את כל עשייתנו בעולם. כדי להשיב את האור שנגנז לא די בעשיה חיצונית, כזאת שמסמנת 'וי' ופוטרת אותנו מן האחריות ודרישת פניו של ה'. הקב"ה מבקש את ליבנו, את המעורבות האמיתית שלנו, ולכן מצווה "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה'".

נדיבות הלב היא זו שתרומם את החיים שלנו ותעיר אותם מתרדמתם. מתוך נדיבות ליבנו ניזום מהלכים לקידום המציאות גם מבלי שנצטווינו עליהם. פתיחת הלב (ולעיתים גם הכיס) בהתמסרות נדיבה היא זו שתברך אותנו בשפע ברכה והצלחה.

בצד נדיבות הלב פועלת גם חכמת הלב. "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'": על מנת לקדש את החיים נדרשת גם הבנה מעמיקה החותרת אל לב הדברים. חכמי הלב הם אלו שיתבוננו בתורה ובחיים מתוך בקשת האמת לאמיתה. הם לא יסתפקו ברובד הפשט ולא יפעלו מתוך חנופה או משיקולי שכר ועונש. חכמי הלב יבקשו להשיג את עומק הכוונה לשם שמים ומתוך כך יפעלו בתחומים הגלויים והסמויים כאחד.

משה רבינו מציב את שני המושגים הללו כאבני יסוד למעורבות בבניית המשכן. נדיבי הלב יתרמו את החומרים וחכמי הלב יעסקו במלאכה. המעורבות הפנימית של הלב כמוה כנקודת ההארה של השבת בתוך בניית החיים כמשכן.

כל פעולה שתיעשה מתוך נדיבות הלב וחכמת הלב תעמיק את החיבורים של הנפש ליסודותיה ותבנה אותה כמשכן לה'.

התגובות סגורות.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: